הכירו את ניב כהן, איש של כינור, כדורעף וקליגרפיה

אני ניב כהן, בן 17, משחק בחקלאי-פרדס חנה-מנשה א’. רק השנה, בכיתה י”ב, התחלתי לשחק כדורעף, אז אני נחשב חדש בתחום, למרות שהתאמנתי בבית הספר כחלק ממגמת ספורט, 45 דקות בשבוע. אני משחק בתפקיד חוסם אמצע.

אני בא ממשפחה של ספורטאים: אבא שלי היה כדורסלן, וגם אח שלי. אמא שלי שיחקה כדורעף בבית הספר, וגם היא עסקה הרבה בספורט. המשפחה שלי אוהבת ותומכת, אבל אמא שלי היא זו שתומכת יותר בקטע של הכדורעף, ואבא פחות, כי הוא תמיד אומר “תשקיע בלימודים” ולא מתייחס במיוחד לעניין של הספורט התחרותי.

התחביבים שלי מחוץ לכדורעף הם בעיקר נגינה בכינור (אני לומד כבר שנתיים) וקצת קליגרפיה (כתיבה תמה) אבל בזה אני פחות משקיע. אני לומד 5 יחידות במתמטיקה, 5 יחידות באנגלית ו-5 יחידות במקצועות המורחבים כימיה ומדעי הספורט. למרות העומס, אני מצליח להשקיע בכדורעף.

המאמנים שלי תרמו לי בדרכים שאני לא יכול לתאר אפילו. התחלתי בלי לדעת תחתית ודברים בסיסיים אחרים, ואפילו שהתחלתי השנה, אני רואה שיפור עצום בהתקדמות שלי. את המאמן שלנו אוהד מאגרו, למרות שהוא צעיר, אני רואה כמאמן שאפשר לסמוך עליו, אפשר לצחוק איתו, והכי חשוב, אפשר להיות איתו רציניים.

הכדורעף הוא חלק חשוב בחיים שלי, למרות הפציעות והנזק שזה גורם לגוף. למרות כל זה אני ממשיך, ונהנה מאוד.

לדעתי אני יכול להגיע למקום רחוק בכדורעף, אבל בגלל שרק השנה התחלתי אז זה קצת קשה לחשוב על העתיד, כי עוד ממש מעט זמן יש צבא, ואחרי זה צריך לחשוב על דברים אחרים כמו עבודה.